יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

Paramore - The only exception

אז זהו.. כנראה שסיפור מיכאל מסתיים פה.
זוכרים עד כמה שהייתי מבולבלת? אז זהו. הילד מתוסבך כנראה, וויתר עליי.
עד שהתאהבתי באמת, למה? למה זה מגיע לי? אני ממש אהבתי אותו.
כבר בערך שבוע שאני מרגישה שמשהו משונה עם ההתנהגות שלו, ואחרי שחברה שלי אמרה לו שאני מחבבת אותו- עוד יותר.
הוא פגע בי. מאוד.
למה הוא מכאיב לי?  אתמול בשיחה שלנו הוא כתב לי שאני נסיכה, ויפה וזאת הבעיה אצלו, אבל זה רק עושה לי יותר קשה.
אני הייתי מחזיקה אותו בידיים שלי, לוקחת את הכאב ממנו, ורק רוצה שישאר. הייתי עושה הכל כדי שיאהב אותי, אבל זה כבר לא יעבוד. כל כך קשה לי להגיד לו להתראות.
"למה אני? מכל העולם??? יש כל כך הרבה חכמים, ויפים ומוכשרים ועשירים? למה כולם כל הזמן רוצים שאני אגיד שאני אוהב אותם? אני לא אוהב את עצמי! איך את מצפה שאני אוהב אותך?
זה לא שאני לא אוהב אותך את הדבר הכי מקסים ויפה שפגשתי. אבל אני לא רוצה לפגוע בך. אם אני אגיד כן אני אפגע בך עוד חודשיים. אם אני אגיד לא אני אפגע בך עכשיו"
 אני יודעת שאין בזה שום הגיון אבל מה אני יכולה לעשות?אך אני יכולה להמשיך שאני עדיין מאוהבת?

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

יש אנשים עם בעיות יותר גדולות מלב שבור
את צריכה להגיד תודה שזה רק זה ושזה יעבור לך עוד חודש

קטיה אמר/ה...

מקווה מאוד :)

אנונימי אמר/ה...

לאנורא יהיה טוב!!1 תמשיכי עם הבלוג שלך אני קוראת אותו כל הזמן!!!

קטיה אמר/ה...

אנונימית תודה רבה!! רק זה שאמרת שאת קוראת מחזק אותי נורא :)

אנונימי אמר/ה...

טוב הוא הילד הכי מפגר שיש
דבר ראשון מה זה הקטע של העוד חודשיים שינסה לחיות את החיים ולהנות מה שיהיה יהיה תגידי לו שאם לא מנסים לא יודעים אידיוט
דבר שני את הילדה הכי מקסימה שאני שיש ואם הוא לא רוצה הפסד שלא ואני לא סתם אומרת הוא באמת מפסיד כי בסוף הוא יהיה לבד לא אתת!! :)

קטיה אמר/ה...

איזה מתוקה, אני באמת אמסור לו!
אנחנו מכירות? חח