Wonderwall

היום.
היום היה אמור להיות יום מרגש מאודד כי זה היום האחרון לחופש הגדול ומחר תיכון! כמובן שלא הכל הלך כמו שדימיינתי..
אתמול בערב התקשרתי לחברה הכי טובה שלי, שכאשר אני אומרת זאת לעצמי אני יודעת שזה כבר ממש כינוי ולא אמת. ממזמן יש לה חברה אחרת יותר טובה ממני.. וחוץ מזה היא אפילו לא טורחת לנסות להתקשר אליי ושניקבע זמן להפגש. כל החופש לא ניפגשנו וכשאתמול אני התקשרתי לשמוע מה שלומר ואם ניפגש היום היא עוד רצתה לבטל.. אבל שיהיה.. עם חברים אמיתיים שיש לי אני לא צריכה להתלונן יותר מידיי =)
בלי קשר היא מאוד יפה, וברגעי השיעמום שלנו היום החלטתי לצלם אותה עם שימלה שהיא רוצה מאוד להשאיל ממני. השמלה באמריקה אבל היום ראיתי את אותה אחת בדיוק בדרום העיר ופעם בפול אנד בר. באמת שממש לא קשה למצוא אותה!
האמתי שאני קצת מתבאסת שאין לי באמת קוראים, ואני מרגישה שאני קצת כותבת לעצמי אבל בכל זאת יש לי צורך לכתוב!
אוהבת,
קטיה

Don't Look Back In Anger

היום שמעתי משפט ממש נכון-

"There are people who have money and people who are rich" (הייתי חייבת לשתף אתכם עד כמה שהוא נכון)

נ.ב. היום אני מעצבת את היומן שלי לשנה הבאה, נעזרת במגאזינים ותמונות. בקרוב תמונה! :)

נ.ב. 2- זה כבר מפורסם שאני אוהבת צלם, אז הינה תמונה שהיום צילמתי. האמתי שהתקופפתי ככה כי קניתי שימלה שממש אבל ממש לא הולכת עם הגיזרה שלי (צמודה מידי, אפילו רואים את הבטן המציצה! חח באמת שמתאים לרזונות ביותר) לא שאני שמנה אבל אני מאמינה ביותר שבן אדם צריך להתלבש לפי צורתו כלומר אם את שמנה בבקשה תחסכי מאיתנו את המראה בטייץ צמוד(הכל לטובתך בלי להעליב!!). כך שסתם קניתי שימלה. אוף :(

SHEER FRAGILITY

החלטתי שאני ממש צריכה לכתוב כרגע. טוב, אולי זה בגלל שאני מנסה לדחות (כרגיל) את הדברים שאני באמת צריכה לעשות כמו חשבון!
אתמול הלכתי לנמל עם כמה חברים שאפילו לפני תחילת השנה אנחנו מכירים, והם ילמדו איתי בתיכון לאומנויות. לא היה לי כח ממש לצאת בערב, במיוחד שהחשבון תפס לי את כל המחשבות. בסופו של דבר לא יכולתי להבריז כי אני תיכננתי את היציאה..אני חושבת שהיינו שמונה. באמת שאני מתרגשת בלי סוף לשנה הבאה, אתם לא יכולים לתאר עד כמה זה כיף להכיר ילדים מגוונים כל כך! כשאני ודניאל הדגענו לנמל, פגשנו את ניר, מיכאל, מאיה, שני, ניצן ורוני (אחר כך באו עוד כמה..)
היה נורא כיף! אני בטוחה שחצי מההנאה שלי הייתה כי הרגשתי מעולה בשימלה  שסיפרתי לכם עליה מהשוק! :)
כשישבנו לאכול, הרגשתי שמידי פעם מיכאל נועץ בי עיניים וקצת קיוויתי לכך למרות שלא ממש דיברנו אי פעם אלה רק בפייסבוק.
בסוף הערב כשהיה כבר ממש מאוחר נראה לי 1, נשארנו רק אני, דניאל הידיד הכי הכי ומיכאל. דניאל היה צריך ללוות אחד מהחברים אז אני ומיכאל נישארנו קצת לבד בחוף. הוא היה כזה נחמד ורגוע, לא מנסה להרשים ולהיות משהו אחר- פשוט הוא.
הייתי לי שפשפת נוראית והים לא ממש עזר, אז הוא הציע לעשות לי שק קמח :)
אה וגם הום אבא שלי הגיע לבקר אותי מפינלנד וליום ההולדת שלי קנה לי את ה-תילבושת! ממש תילבושת החלומות שלי לחורף! כובע, מעיל, שמלה ונעלי עקב ראשונות! בחורף אני יעלה את התמונות כך שיש זמן ;)
אוהבת,
קטיה

Empire of the Sun - Half Mast (מלאך יפני)

אני וחברה שלי אוהבות לפעמי (טיפה) להשתגע ולעשות דברים מיוחדים. אז הינה שמלה שעצבתי, תפרתי והכנתי (!) ידיד שלי אמר לי שהתמונה הזאת מזכירה את אופנת הרחוב ביפן ושאני נראת כמו מלאך יפני D: מה אתם חושבים?
נ.ב. השיר האהוב עליי שתמיד מזכיר לי דברים טובים שעברתי והוא מעניין ביותר!

שמלה- עבודת יד( בדים משומשים)

נעליים- נעמה בצלאל עודפים

כנפיים- אוסף אישי

Amelie- Comptine D' un Autre Ete

אוף השעה 1 בדיוק בלילה ופשוט אין לי כוח להרים את התחת מהכיסא מבינים? על זה אני מבזמזת שעות שינה! יופי...

אמנם היום יום ראשון והייתי אמורה לראות את המשפחה אתמול ניפגשנו היום אצל סבתא. מאז שסבא נפטר לסבתא שלי יש חבר חדש, מריאן. מריאן הוא זקן, מכוער ונודף ממנו ריח של רוק של זקנים. חוץ מזה יש לו את הבדיחות שמנסות להצחיק את כולם וזה לא ממש הולך.. זה לא שהוא מזיק אבל הוא לפעמים ממש מלחיץ אותי. היום הרגשתי שהוא ממש מסתכל לאמא שלי על התחת, וכשצפינו בטלויזיה והוא כמובן לא טורח להעביר לתחנה בעברית כי כולנו מן הסתם לא מבינים רומנית, רואים על המסך נשים בבקיני. ובקיצור, כשאני לא מחבבת משהו הוא יידע את זה. וככשואלים אותו אך הוא מרגיש הוא עונה "זיפט תודה". סבא שלי, אפילו בבית חולים אמר לנו שהוא מרגיש טוב.

כשחזרנו הבייתה קוקי הכלבה שלי נראתה יותר גרוע מקודם. אמנם הסרטן יצא ממנה אבל הוא היה ברמה גבוה ויש סיכוי שיחזור שוב, ולכן אנחנו נותנים לה תרופה אבל היא מדרדרת אותה יותר מידיי ואם לא ניתן לה יהיו לה רק כמה חודשים לחיות.. היא באמת התחילה להתנהג כאילו אין לה יותר טעם לחיות ואפילו לא הסכימה לרדת למטה. הרופאה אמרה לנו להפסיק את התרופה.

כמה שעות לאחר מכן אבא שלי התקשר מחו"ל, וכשסיפרתי לו הוא אמר שאולי פשוט עדין לתת לה למות ושאנחנו קרובים לסוף.

פתאום קלטתי שאולי זה נכון. עד עכשיו לא העלתי במחשבה משהו כזה. שקוקי תמות?! התחלתי לגמגם לו משהו שייסגור לנו את השיחה ופרצתי בבכי. הכלבה שלי היא החברה הכי טובה שלי. זאת ממש אחותי הרי חוץ ממנה אין לי עם מי להיות כל היום.

אבל אני מאמינה שכל מה שקורה אמור לקרות. ואני אגרום לזה שהיא תהייה בסדר =)

נראה לי שזזתי לישון סוף סוף

קטרינה

נ.ב. החלטתי להעלות לכם תמונה שלי ושל החבר הכי טוב שיכולתי לבקש, שאני מספרת לו הכל.(כי אין לי באמת תמונה לשים חח) וזה בתקופה קצת יותר משמחת

נ.ב.2: השיר שבחרתי תמיד עוזר לי לחשוב, וחוץ מזה הוא נהדר תקשיבו לו

תגידו לה דודו אהרון

אין. פשוט אין על יום ברחוב אלנבי, ראשון בצהריים שיא החום- הכי כיף שיש! ( לא ממש..)

לא ראיתי את החברה הכי טובה שלי במשך כל החופשה שלנו, אז החלטנו ללכת למקום האהוב עליה. למזלי הגדול היא מכירה כל חנות באיזור ובשוק בצלאל. אמנם כאב לי הראש מהרעש ומהחום, ורק מלראות פרחות ובגדים זולים ביותר ומכוערים. אבל הלכנו לשוק בצלאל שהייתי בטוחה שלא אמצא כלום כמו תמיד, אבל להפתעתי היו שמה בגדים זולים מאוד, ולא סתם- אלה מאוד יפים שמזמן לא ראיתי.

היה נחמד מאוד וקניתי שמלה וחולצה למרות שלא מדדתי אבל החלטתי להסתכן, 30 ש"ח לשמלה ו-10 ש"ח לחולצה, לא שווה?

חוץ מזה עוד מעט מתחילה שנת הלימודים אז נראה לי שאבלה שמה לפחות עוד פעם ;)

אני רק חייבת לשתף אתכם שהיום הייתי בים, בחוף ביפו בשם גבעת עלייה (זכרו את השם ואל תספרו!!) שנשבעת שהרגשתי ביוון. היה מדהים ואפילו הרכיבו אותי על חסקה!

לילה טוב,

קטיה

Big Green Tractor

חולצה- wet seal. אפשר להשיג מאוד דומות לה ב-twenty for seven שזו חברה ישראלית

משקפיים- מאמא

סרט שיער- icing

Big Green Tractor

אז עכשיו חופש, ובקרוב הוא ניגמר... שמתי לב שבזמן האחרון הזמן עובר לי כל כך מהר! לפני כמה ימים משהו אמר לי שהחיים הם כמו נייר טואלט- בהתחלה הסיבובים איטיים וככל שזה קרוב לסוף הם מהירים יותר ויותר, חכם הא?

בקיץ הזה הבנתי סוף סוף והתחלטי לקלוט שזהו שנה הבאה תיכון! ולא סתם תיכון אלה תיכון לאומנויותת. חשוב לי נורא אך שאני מתלבשת כי זה תמיד משקף את ההרגשה שלי באותו היום או תקופה.

הייתי באמריקה הקייץ לבד וביקרתי אצל הסנדקית שלי, ואיכשהו... בטעות... בזבזתי 300$ על בגדים.. ולא אני לא מנסה לרמוז שאני עשירה, אלה על ה"אהבה" שלי לבגדים שהאמתי אני לא מבינה אותה. כי כשאני בחנות- הכל נהייה טוב יותר! לא צריך לדאוג אם הכנתי שיעורים, אם רבתי עם חברה או כל דאגה אחרת. אני פשוט שמחה.. זאת בעיה? :)

נ.ב. כל כותרת שלי היא שם של שיר, לפי ההרגשה שלי באותו היום