יום שישי, 3 בספטמבר 2010

שון פתאל - אוהב אותך תמיד

אוף אני שוב טיפה בדיכאון. אולי זה בגלל דניאלה, או שזה סתם ההורמונים הדפוקים של גיל ההיתבגרות.
טוב עכשיו לאחר שפתחתי את דף הפייסבוק שלי אני כבר לא. חחח מה זה?!
הרגשות שלי פשוט מתחלפים בשניות, רק עכשיו חזרתי מיציאה עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן אחת הקרובות ביותר שלי, כל כך נהננו, צחקנו וממש התחרפנו כשפעלולן אופניים כוסון במיוחד עשה לנו "הופעה". ואז כשאני בדרך הבייתה- אני רואה את הילד שכמובן רק ראיתי תמונות שלו בפייסבוק מחברות כי היום הכלל וירטואלי, והוא חתיך מאוד מאוד. ואני אפילו לא בטוחה שהוא הבחין בי! אבל היה בו משהו כזה חמוד.
 מייד הסתדרתי וניסיתי טיפה להתרחק מאבא שלי, שאולי יזהה אותי בעתיד וניפגש ( ונהיה חברים, ונתנשק, וכשניגדל יהיו לנו 3 ילדים) ו..ו...- הסתובבתי וקלטתי את הבנות מהשכבה הקודמת שלי, מחכות לפגוש אותו. יופי. ולא שזה מספיק, אחר כך ראיתי את החברה הכי טובה שלי דניאלה יוצאת עם עוד ילדה וכנראה שכולם לאותה היציאה.
כנראה שזאת הייתה סיבת לדיכאון שלי. אני כזאת קנאית וחשוב לי להיות הכייי. וחוץ מזה אני רוצה חבר.הינה אמרתי את זה! 
הבעיה שלי שבמקום להיות נורמלית ולהתקע על ילד אחד שאני באמת אוהבת, אני חושבת על הרבה...
בקיצור זה לא כל כך משנה, באיזה שהו שלב  זה יגיע אני יודעת :)
לילה טוב
קטרינה

אין תגובות: