יום שבת, 6 בנובמבר 2010

Kylie Minogue - Get Outta My Way

שבת בבוקר, יום יפה.
שומעת ברקע את השיר פתיחה של סקורה לוכדת הקלפים, וואו זה כזה נוסטלגיה- הייתי חייה על הסידרה הזא תכשהייתי קטנה, והלוואי שהיום הייתי שמה את השיר ככותרת, רק חבל שאני לא בצב רוח הזה (http://www.youtube.com/watch?v=Jafyp1L0i7Q

אני מעוצבנת ממש. לא התחלתי לעשות ש"ב ויש לי המון, מיכאל פשוט מייבש אותי בטירוף. נכון שהוא היה צריך להחזיר לי תשובה בקשר אם הוא רוצה לצאת או לא? חשבתי שהרעיון הכי טוב זה פשוט להגיד לו שלא ייתן תשובה, אלה מתי שיהיה לו נוח ושייקח את הזמן, כי הייתם צריכים לראות באיזה עצבים הוא. אבל שיידע שאני ממשיכה הלאה.
אבל הקטע הוא שהוא ממשיך לייבש. ממשיך להתרחק.
לאומת זאת, שישיסט מתוק הציא לי לצאת! אבל אנחנו לא ממש מכירים אז העדפתי לדבר איתו קודם ונראה אך הולך.
היום סוף סוף הייתי אמורה להיפגש עם ידיד שלי אחר, הגיע השעה 4 כבר בשעון והוא עדיין לא מתקשר. אולי הוא כבר מחכה לי? התקשרתי מהר ומסתבר שהוא השתכר אתמול (WTF), הגיע הבייתה שיכור ואמא הענישה אותו.
תגידו אנשים בסדר?
שלא לדבר על כמה שאני רבה עם אמא שלי. על הכל בזמן האחרון.
 הינה- אפילו עכשיו, לבד בחדר עם דלת סגורה בלי לדבר איתה.
ואני יודעת כמה שהמשפט הזה קיטשי אבל הוא כזה נכון- מוזיקה עוזרת ברמות. אז הינה, עכשיו אני הולכת לגמור לקרוא את הספר שלי (befor i die כל כך אופטימי שזה משהו) ופשוט לרקוד עם השיר של הכותרת בחזייה ותחתונים עד שאתעלף! XD רק המחשבה עושה לי טוב :)
"עיני עוצמת, אני חולמת, אך יום אחד אומר לך הכל, ואז בלי פחד, נמצוא ביחד, את הרגע הזה- הרגע הגדול! אז בוא, איתך, ניתפוס יחדיו את כל קלפי הקלאו, נתפוס אותם, נחזיר אותם-  סאקורה היא לוכדת הקלפים!.......................

...מצטערת שאני מתחרפנת...

אין תגובות: