אני רוצה לישון.
השעה 6:58 בבוקר, מתקוננת לבית הספר. חשבתי שייקח לי הרבה זמן לבחור בגדים אבל בסוף פשוט הלכתי על חצאית ג'ינס עם גופייה ורודה של בילבונג. אני חייבת להוסיף, שאתמול לבית הספר התלבשתי ממש מתוק, תזכירו לי לצלם שמלת וינטג' בצבע קרם עם סנדלים חומים וצעיף!
אני כבר עייפה, עייפה מהכל.
כל החברות שלי קוראות מהבלוג, ויש פוסטים שאני כל כך ממהרת, שאני פשוט פולטת שמות אמיתים, או יותר מידי פרטיות(אני מקווה שלא) ומפחדת לפגוע.
אני כל כך עייפה, בגלל מיכאל ועוד ילד בשם תמיר. לא סיפרתי לכם כי אני מרגישה שכל מה שאני כותבת עליו בבלוג זה עליהם, אבל מה לעשות שמיכאל פשוט הרס לי את המוח. אני כבר לא בטוחה שאני רוצה איתו עוד משהו, הרי כל נושאי השיחה שלנו בזמן האחרון זה להיות ביחד או לא ליות ביחד? הוא טוען שהוא מפחד כי הוא לא רוצה לפגוע או להיפגע, אני מנסה לשכנע אותו שמתישהו הוא עוד ייפגע וככה החיים, צריך סיכונים, אז הוא עכשיו חושב על זה- ואני תקועה. פשוט מחכה לבן שיגיד לי אם הוא רוצה לצאת איתי. אוף!!!
אולי פשוט לוותר? אולי באמת..
ותמיר הוא ילד מהשחייה שלי, שניצא ברביעי ונראה לאן זה יילך, אולי סתם כיוון הידידים.
בבית הספר עולים לי שכבות על שכבות של ש"ב שלא עשיתי עדיין, למרות שהציונים לא כאלה נוראיים..
סוף סוף היה לנו שיעור אתמול רישום וילדים מאוד+++ אהבו מה שעשיתי. תודה לאל לא יצא לי קישקוש.
אבל באמת שאין לי כוח. כבר הבוקר השדעון מעורר נכנס לי לחלום, ואפילו בחלום אני דואגת. אלכתי כנראה המון במסיבה, וחייבו אותי בסביבות ה-750 ש"ח. וואו אני מוזרה.
הינה משפט מתוק, שלרב אני לא מקשיבה למשפטים האלה- אבל הוא היה חמוד במיוחד: you never know who's falling in love with your smile :)
יום מקסים שיהיה לכם.
נ.ב. הלוואי שאבא שלי כבר יחזור מפינלנד שלו..
השעה 6:58 בבוקר, מתקוננת לבית הספר. חשבתי שייקח לי הרבה זמן לבחור בגדים אבל בסוף פשוט הלכתי על חצאית ג'ינס עם גופייה ורודה של בילבונג. אני חייבת להוסיף, שאתמול לבית הספר התלבשתי ממש מתוק, תזכירו לי לצלם שמלת וינטג' בצבע קרם עם סנדלים חומים וצעיף!
אני כבר עייפה, עייפה מהכל.
כל החברות שלי קוראות מהבלוג, ויש פוסטים שאני כל כך ממהרת, שאני פשוט פולטת שמות אמיתים, או יותר מידי פרטיות(אני מקווה שלא) ומפחדת לפגוע.
אני כל כך עייפה, בגלל מיכאל ועוד ילד בשם תמיר. לא סיפרתי לכם כי אני מרגישה שכל מה שאני כותבת עליו בבלוג זה עליהם, אבל מה לעשות שמיכאל פשוט הרס לי את המוח. אני כבר לא בטוחה שאני רוצה איתו עוד משהו, הרי כל נושאי השיחה שלנו בזמן האחרון זה להיות ביחד או לא ליות ביחד? הוא טוען שהוא מפחד כי הוא לא רוצה לפגוע או להיפגע, אני מנסה לשכנע אותו שמתישהו הוא עוד ייפגע וככה החיים, צריך סיכונים, אז הוא עכשיו חושב על זה- ואני תקועה. פשוט מחכה לבן שיגיד לי אם הוא רוצה לצאת איתי. אוף!!!
אולי פשוט לוותר? אולי באמת..
ותמיר הוא ילד מהשחייה שלי, שניצא ברביעי ונראה לאן זה יילך, אולי סתם כיוון הידידים.
בבית הספר עולים לי שכבות על שכבות של ש"ב שלא עשיתי עדיין, למרות שהציונים לא כאלה נוראיים..
סוף סוף היה לנו שיעור אתמול רישום וילדים מאוד+++ אהבו מה שעשיתי. תודה לאל לא יצא לי קישקוש.
אבל באמת שאין לי כוח. כבר הבוקר השדעון מעורר נכנס לי לחלום, ואפילו בחלום אני דואגת. אלכתי כנראה המון במסיבה, וחייבו אותי בסביבות ה-750 ש"ח. וואו אני מוזרה.
הינה משפט מתוק, שלרב אני לא מקשיבה למשפטים האלה- אבל הוא היה חמוד במיוחד: you never know who's falling in love with your smile :)
יום מקסים שיהיה לכם.
נ.ב. הלוואי שאבא שלי כבר יחזור מפינלנד שלו..
3 תגובות:
את יודעת שדברים תמיד מסתדרים בסוף... הכל נופל למקומו :)
וואוו.ממש התרשמתי אליה :)
יובל
יובל הרגע עשית לי את היום!
בוא לצ'אט ;)
הוסף רשומת תגובה